ספר החינוך קנ״ה:א׳-ד׳

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת הַטַּהֲרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים – לִהְיוֹת הַטַּהֲרָה מִן הַצָּרַעַת בֵּין צָרַעַת אָדָם אוֹ בֶּגֶד אוֹ בַּיִת, בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים וּמַיִם חַיִּים, וְשֶׁיֵּעָשֶׂה בָּהֶן כָּל מָה שֶׁכָּתוּב בָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יב ב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע וְגוֹ' כָּל הַפָּרָשָׁה. וּשְׁלֹשֶׁת מִינִין שֶׁל טָהֳרָה הֻזְכְּרוּ בַּתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הֵן מַיִם, וְזֶה הַמִּין שֶׁל מַיִם יִכְלֹל טַהֲרַת כָּל טָמֵא, כְּלוֹמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל טָמֵא לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה כִּי אִם בַּמַּיִם. וְהַמִּין הַשֵּׁנִי מֵי נִדָּה, וְהוּא הַמִּין שֶׁל הַטַּהֲרָה הַמְיֻחָד בְּטֻמְאַת מֵת. וְהַמִּין הַשְּׁלִישִׁי, עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים וּמַיִם חַיִּים. וְזֶה הַמִּין מְיֻחָד לַצָּרַעַת. קְצָת רֶמֶז בְּעִנְיְנֵי טָהֳרָתוֹ שֶׁל מְצֹרָע בִּדְבָרִים אֵלּוּ הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמִים עַל צַד הַפְּשָׁט. שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסיקתא דרב כהנא יד שֶׁהָעִנְיָן הוּא לִקְבֹּעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל מְצֹרָע, שֶׁאִם הָיָה טֶרֶם בָּא עָלָיו הַחֹלִי גְּבַהּ לֵב כְּמוֹ הָאֶרֶז עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁהוּא אִילָן גָּבוֹהַּ, יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב, וְאָמְרוּ בְּטַעַם צִפֳּרִים ערכין טז ב הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פָּטִיט, כְּלוֹמַר שֶׁהִרְבָּה דְּבָרִים בְּלָשׁוֹן הָרַע, לְפִיכָךְ יַקְרִיב צִפֳּרִים שֶׁהֵם מְצַפְצְפִים תָּמִיד. וּבִשְׁנִי הַתּוֹלַעַת אֵינִי יוֹדֵעַ וְנִזְכָּר שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו דָּבָר. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁהוּא רֶמֶז שֶׁיַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וְיִהְיֶה הָרֶמֶז מִצַּד הַשֵּׁם שֶׁל תּוֹלַעַת. וּבְטַעַם הַמַּיִם שֶׁיְּטַהֲרוּ כָּל טָמֵא אֶחְשֹׁב עַל צַד הַפְּשָׁט כִּי הָעִנְיָן הוּא כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אַחַר הַטְּבִילָה כְּאִלּוּ נִבְרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם טֶרֶם הֱיוֹת בּוֹ אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בראשית א ב וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ בַּדִּמְיוֹן כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בְּגוּפוֹ יְחַדֵּשׁ גַּם כֵּן פְּעֻלּוֹתָיו לְטוֹב, וְיַכְשִׁיר מַעֲשָׂיו וִידַקְדֵּק בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא. וְעַל כֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא תִּכְשַׁר הַטָּהֳרָה בַּמַּיִם שֶׁבִּכְלִי רַק בְּמַיִם חַיִּים אוֹ מְכֻנָּסִין שֶׁהֵן עַל קַרְקַע וְלֹא בִּכְלִי. מִכָּל מָקוֹם כְּדֵי לָתֵת אֶל לִבּוֹ בְּמַחְשָׁבָה כְּאִלּוּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם, וְהוּא נִתְחַדֵּשׁ בַּעֲלוֹתוֹ מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאִם יִהְיוּ הַמַּיִם בִּכְלִי אוֹ אֲפִלּוּ עָבְרוּ עַל כְּלִי, לֹא יִתָּכֵן הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ אֶל מַחְשֶׁבֶת הַטּוֹבֵל. כִּי יֵשׁ גְּבוּל אֶל כָּל אֲשֶׁר הוּא בִּכְלִי שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, וְעַל כֵּן לֹא יַחְשֹׁב בְּטָבְלוֹ בַּכְּלִי כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם מַיִם כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, וְשֶׁהוּא נִתְחַדֵּשׁ לִשְׁעָתוֹ. וְהַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל יחזקאל ג כז. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נגעים יד א כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע? מֵבִיא מִזְרָק שֶׁל חֶרֶשׂ שֶׁהוּא חָדָשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ רְבִיעִית מַיִם חַיִּים הָרְאוּיִין לְקַדֵּשׁ אוֹתָם לְמֵי חַטָּאת. וְשִׁעוּר זֶה סוטה טז ב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּמֵבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת לְשֵׁם טָהֳרַת הַמְּצֹרָע, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יד ד וְלָקַח לַמִּטַּהֵר. וְשׁוֹחֵט אֶת הַבְּרוּרָה פי, מובחרת שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן עַל הַמַּיִם שֶׁבִּכְלִי חֶרֶשׂ וּמְמַצֶּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַדָּם נִכָּר בַּמַּיִם, וְחוֹפֵר וְקוֹבֵר הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה בְּפָנָיו, וְדָבָר זֶה קַבָּלָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְנוֹטֵל עֵץ אֶרֶז, וּמִצְוָתוֹ שֶׁיְּהֵא אָרְכּוֹ אַמָּה וְעָבְיוֹ כִּרְבִיעַ כֶּרַע מִכַּרְעֵי הַמִּטָּה. וְאֵזוֹב שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַי לֹא יְהֵא פָּחוֹת מִטֶּפַח. וּשְׁנִי תּוֹלַעַת מִשְׁקָלוֹ שֶׁקֶל, וְאִם טְעָמוֹ פְּסָלוֹ כִּצְבִיעַת הַתְּכֵלֶת שֶׁנִּפְסַל בִּטְעִימָה. וְכָל הַשִּׁעוּרִין עירובין ד א הֲלָכָה. וְלוֹקֵחַ עִם שְׁלָשְׁתָּן הַצִּפּוֹר הַחַיָּה. וְאַרְבַּעַת מִינִין אֵלֶּה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה מנחות כז א. וְעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב שֶׁנִּתְקַלְּפוּ פְּסוּלִין, וְכוֹרֵךְ הָאֵזוֹב עִם הָאֶרֶז בְּלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, וּמַקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁל הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, וְטוֹבֵל אַרְבַּעְתָּן בַּמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי וּבַדָּם שֶׁעֲלֵיהֶן, וּמַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים עַל גַּב יָדוֹ שֶׁל מְצֹרָע וּמְשַׁלֵּחַ הַצִּפּוֹר. וְכֵיצַד מְשַׁלְּחָהּ? קידושין נז ב עוֹמֵד בָּעִיר וְזוֹרְקָהּ חוּץ לַחוֹמָה וְאֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו לָאֹהָלִים וְלֹא לָעִיר אֶלָּא לַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר שם יד נג אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה חוֹזֵר וּמְשַׁלְּחָהּ, אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים. וְאַחַר כָּךְ מְגַלֵּחַ הַכֹּהֵן אֶת הַמְּצֹרָע, וְכֵיצַד מְגַלְּחוֹ? מַעֲבִיר תַּעַר עַל בְּשָׂרוֹ הַנִּרְאֶה, וַאֲפִלּוּ בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כִּדְלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר שם שם ט אֶת כָּל שְׂעָרוֹ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו? לְרַבּוֹת כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן וּלְמַעֵט שֵׂעָר שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹטֶם לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה. וְאַחַר כָּךְ מְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטוֹבֵל וְיִטְהַר בְּכָךְ מִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה וּמִלְּטַמֵּא בְּמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְיִכָּנֵס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. וּמוֹנֶה שִׁבְעַת יָמִים, וְהוּא אָסוּר בְּשִׁבְעַת הַיָּמִים אֵלּוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר מִחוּץ לְאָהֳלוֹ מְלַמֵּד שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אֲבָל מְצֹרַעַת מֻתֶּרֶת בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אֵלּוּ עֲדַיִן הוּא אַב הַטֻּמְאָה וּמְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר שם ט וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ' וְכִבֶּס בְּגָדָיו, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְטַמֵּא בְּגָדִים. וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּמַגָּע, כָּךְ מְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע, שֶׁכָּל הַמְּטַמֵּא אָדָם מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְשֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים כלים א א. וּבְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלְּחוֹ הַכֹּהֵן תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כְּתִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה, וּמְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטוֹבֵל וְיִטְהַר מִלְּטַמֵּא אֲחֵרִים, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל טְבוּלֵי יוֹם וְאוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר, הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. שְׁחִיטַת הַצִּפּוֹר וְהַתִּגְלַחַת וְהַהַזָּאָה בַּיּוֹם, וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְאֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים וְכָל הַשְּׁאָר אֲפִילּוּ נָשִׁים, וְאֵלּוּ בַּכֹּהֲנִים וְכָל הַשְּׁאָר אֲפִילּוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְאוֹתוֹ כֹּהֵן שֶׁטִּמְּאוֹ מִצְוָה לְטַהֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שם יג נט לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים. וְנוֹהֶגֶת טַהֲרָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן חָכָם בִּנְגָעִים, כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֵן רָאִיתִי בַּסִּפְרָא. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא עֲשָׂאָהּ כַּמִּשְׁפָּט, בִּטֵּל עֲשֵׂה.

1 חולין פתח ↗

אֲקוּנָס וַאֲפוּנָס כְּסֶפַּתְיָאס וְאֶכְּסְפַּטְיָאס וַאֲטוּנָס – הֲרֵי זֶה מוּתָּר. תְּנַן הָתָם: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת. יֵשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת וְיֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר – דָּג טָהוֹר, יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת – דָּג טָמֵא. מִכְּדֵי אַקַּשְׂקֶשֶׂת קָא סָמְכִינַן, לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא קַשְׂקֶשֶׂת וְלָא לִיכְתּוֹב סְנַפִּיר! אִי כְּתַב רַחֲמָנָא קַשְׂקֶשֶׂת וְלָא כְּתַב סְנַפִּיר, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי קַשְׂקֶשֶׂת? סְנַפִּיר, וַאֲפִילּוּ דָּג טָמֵא. כְּתַב רַחֲמָנָא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת. וְהַשְׁתָּא דִּכְתַב רַחֲמָנָא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, מִמַּאי דְּקַשְׂקֶשֶׂת לְבוּשָׁא הוּא, דִּכְתִיב ״וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ״, וְלִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא קַשְׂקֶשֶׂת וְלָא לִיכְתּוֹב סְנַפִּיר? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר״. תָּנוּ רַבָּנַן: מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר ״אֱכוֹל אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי ״אַל תֹּאכַל אֶת שֶׁאֵין לוֹ״, וּמִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תֹּאכַל אֶת שֶׁאֵין לוֹ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי ״אֱכוֹל אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ״. וְלָמָּה שְׁנָאָן? לַעֲבוֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. ״תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל הוֹאִיל וְהִתִּיר בִּמְפוֹרָשׁ וְהִתִּיר בִּסְתָם, מָה כְּשֶׁהִתִּיר בִּמְפוֹרָשׁ לֹא הִתִּיר אֶלָּא בְּכֵלִים, אַף כְּשֶׁהִתִּיר בִּסְתָם לֹא הִתִּיר אֶלָּא בְּכֵלִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, שֶׁשּׁוֹחֶה וְשׁוֹתֶה מֵהֶן וְאֵינוֹ נִמְנָע? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם״. הֵיכָן הִתִּיר בְּכֵלִים? דִּכְתִיב: ״אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם וְגוֹ׳״, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים הוּא דְּכִי אִית לֵיהּ – אֱכוֹל, דְּלֵית לֵיהּ – לָא תֵּיכוֹל, הָא בְּכֵלִים – אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ – אֱכוֹל. אֵימָא: בְּכֵלִים – אַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ לָא תֵּיכוֹל? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם״ – בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים דְּלֵית לֵיהּ לָא תֵּיכוֹל, הָא בְּכֵלִים – אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ אֱכוֹל. וְאֵימָא: ״בַּמַּיִם״ – כָּלַל, ״בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים״ – פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; יַמִּים וּנְחָלִים – אִין, נְעִיצִין וַחֲרִיצִין – לֹא. ״בַּמַּיִם״ – חָזַר וְכָלַל. הָנֵי תְּרֵי כְּלָלֵי דִּסְמִיכִי לַהֲדָדֵי נִינְהוּ, אָמַר רָבִינָא: כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא, כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי כְּלָלוֹת הַסְּמוּכִין זֶה לָזֶה –

3 חולין פתח ↗

וּבַחֲגָבִים, כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וְקַרְצוּלַּיִם, וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּשְׁמוֹ חָגָב. וּבַדָּגִים, כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׁקֶשֶׁת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד. וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין – הַקְּבוּעִין בּוֹ, וּסְנַפִּירִים – הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן.

1 מִצְוַת בְּדִיקַת סִימָנֵי דָּגִים – לִבְדֹּק בְּסִימָנֵי דָּגִים, כְּלוֹמַר שֶׁהָרוֹצֶה לֶאֱכֹל מִן הַדָּגִים שֶׁיִּבְדֹּק תְּחִלָּה בָּהֶן יָפֶה הַסִּימָנִין שֶׁנָּתְנָה הַתּוֹרָה בָּהֶן, וְהֵן סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא ט אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם וכו' כְּבָר כָּתַבְנוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לְזוֹ מצוה קנג במצות בדיקת סימני בהמה וחיה שֶׁהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא יַחְשֹׁב בְּמִנְיַן הַמִּצְוֹת בְּדִיקַת סִימָנִין בַּמִּינִין שֶׁהִתִּירָה הַתּוֹרָה, וְכִי הָאֱמֶת אִתּוֹ בָּזֶה לְפִי הַנִּרְאֶה לָנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצָאנוּ בַּגְּמָרָא חולין סו ב בְּפֵרוּשׁ בִּקְצָתָן זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, הַכַּוָּנָה בָּעִנְיָן לְחַיֵּב בְּמִינִים הַטְּמֵאִים בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה עִם הַכְּלָל הַיָּדוּעַ לָנוּ לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב גַּם כֵּן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּמִצְוַת הַלְוָאַת הַנָּכְרִי מצוה קעג, שֶׁחֲשָׁבָהּ הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמִצְוָה בסהמ"צ עשין קצח, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב לְפִי הַדּוֹמֶה רַק לְחַיֵּב בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה בְּהַלְוָאַת יִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית.

2 שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה כְּתַבְתִּיו גַּם כֵּן לְמַעְלָה בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה, וְהוּא כְּלָל לְאַרְבַּעַת הַמִּינִין.

3 מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין נט א שֶׁסְּנַפִּיר הוּא מָה שֶׁבַּדָּג שֶׁהוּא לוֹ כְּעֵין כְּנָפַיִם שֶׁפּוֹרֵחַ בָּהֶן, וְקַשְׂקֶשֶׂת הִיא אוֹתָהּ קְלִפָּה שֶׁעָלָיו הַדְּבוּקָה בְּכָל גּוּפוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמְצָא הַקַּשְׂקֶשֶׂת כִּי אִם בְּמִקְצָת גּוּפוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת לְבַד, דַּיּוֹ וְכָשֵׁר. וְאָמְרוּ בַּתּוֹסֶפְתָּא חולין פ"ג ה"ט וְהוּא שֶׁתְּהֵא תַּחַת לֶחְיוֹ אוֹ תַּחַת זְנָבוֹ אוֹ תַּחַת סְנַפִּירָיו, אֲבָל בִּשְׁאָר גּוּפוֹ, לָא סַגִּי לָן בְּפָחוֹת מִשְּׁתַּיִם. וְכָל שֶׁנִּמְצָא בּוֹ קַשְׂקֶשֶׂת אֲפִלּוּ אַחַת בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ סְנַפִּיר, צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם יֵשׁ בּוֹ קַשְׂקֶשֶׂת, כִּי יֵשׁ דָּגִים טְמֵאִים הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְנַפִּיר. וְכָל דָּג שֶׁבְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ קַשְׂקַשִּׂים שם סו א אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַעֲשִׂין בּוֹ בְּעוֹדוֹ קָטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל, כְּגוֹן הַסֻּלְתָּנִית וְהָאָפְיָן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַשְׂקַשִּׂים בְּעוֹדוֹ בַּיָּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַשִּׁיר אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה מִן הַיָּם כְּגוֹן אֲקוּנָס וַאֲפוּנָס בְּסַפְּתִיס אֶפְנֶסְתִּיס וְאַטּוּנְאָס הַנִּקְרָא בירט בְּלַעַז, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא תַּקְפִּיד הַתּוֹרָה רַק בְּמִין בַּעַל קַשְׂקֶשֶׂת וּסְנַפִּיר, כִּי הוּא הַנָּאוֹת אֶל טֶבַע בְּנֵי אָדָם, וּמִן הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת לְפִי הַפְּשָׁט.

4 וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא בָּדַק יָפֶה, כְּגוֹן שֶׁרָאָה סִימָן אֶחָד לְבַד בְּדָג וְסָמַךְ עַל הָאַחֵר בְּלֹא בְּדִיקָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא אַחַר כֵּן כָּשֵׁר, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.

1 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לבקש רבית מן העו"ג * הראב"ד והרמב"ן משיגין עליו שאין זו מ"ע כלל, ובספרי אינו אלא לומר שכשמלוה לישראל ברבית עובר בלאו הבא מכלל עשה, וכן הסכמת כל הפוסקים: ואז נלוה לו עד שלא נועילהו ולא נעזור לו ואפילו בענין שנהנה עמו כמו שהוזהרנו מעשות כך לישראל. והוא אמרו יתעלה לנכרי תשיך שבא בפירוש המקובל שזה מצות עשה. ולשון ספרי לנכרי תשיך מצות עשה ולאחיך לא תשיך מצות לא תעשה, ולמצוה זו גם כן תנאין דרבנן. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בבבא מציעא. כי תצא, הלכות מלוה ולוה פ"ה:

« ספר החינוך קנ״ד ספר החינוך קנ״ו »